<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ע"ה</h1>
<h2>דף כ.</h2>
שתים מיכאן, פר"ח אחד במקום הלחי והצעדי', ואחד בסוף השפה מימין, הרי שתים, וכן מצד שמאל, ואחת בשיבולת הזקן באמצע. ואו' ר' על כל פיאה מחייב בשתי שערות גרידי, כדתני' בתוספת', על ג' מקומות חייב על שתי שערות, בשבת ופיאה ותולש סימני טומאה. וא"ת לא תכלה פאת שדה בקצרך [ויקרא כ"ג], אמאי לא מחייב להניח פיאה בכל ד' רוחות שדהו, כמו שחייב על כל פאות זקנו, שחייב על חמש פיאות, דילפי' מהקפת הראש דחייב על צידעא זו ועל צידעא זו, ומאי שנא זו מזו, ומפאת ראשו ילפי' פאת זקנו והוי גילוח מגילוח, אבל שדה מאדם לא ילפינ'. אבל רש"י פי' שתים מכל צד בצדעין, לפי שהלחי רחב ויש לכל דבר רחב לשני צדדין בראשו ואחד למטה בסנטר שהלחיים מחוברים בו וכו'.
